מדינות רבות בעולם, ביניהן ישראל תומכות במדיניות הרווחה. ברשימת מטרותיה ויעדיה של מדיניות זו קיים נושא חלוקת המשאבים בחברה באופן צודק. ראשית נאספים משאבים מהאזרחים בעיקר בצורת מיסים ואחר כך מתקיימת חלוקה חדשה של המשאבים למנגנונים שונים כמו חינוך, בריאות ציבורית, קצבאות כספיות לצרכים שונים וביניהם קבצת זקנה, קצבת שארים, פנסיה, נכות ועוד. סיעוד לגיל הזהב תל אביב כחלק ממנגנון הרווחה מקיים את מחויבות החברה לזכויות האדם ולזכות הקיום בכבוד.
סיעוד לגיל הזהב תל אביב הוא תחום העוסק במתן עזרה וסיוע לאנשים בעלי צרכים מיוחדים. אנשים הסובלים ממוגבלות או לוקים בנכות ממחלה או מתאונה, אנשים הנושאים נכות קבועה או זמנית ונמצאים בתהליך שיקום או אנשי גיל הזהב הסובלים מהשלכותיה של הזקנה, הם החלק החלש בחברה אשר זקוק לתמיכה ועזרה לצרכיו המיוחדים. אנשי המקצוע בתחום הסיעוד הם: אחיות מוסמכות, פסיכולוגים, עובדות סוציאליות, אחיות מעשיות, סניטרים ומטפלות בית.
שרותי סיעוד הניתנים על ידי מטפלי ומטפלות בית נקראים בהגה המקצועית עובדי מט”ב. עובדים אלה מסייעים למטופלים מוגבלים לנהל אורך חיים בסיסי והכרחי לבני אנוש. אנשי סיעוד לגיל הזהב תל אביב עוסקים בעבודה פיזית, אך מדובר בעבודה מול אנשים חלשים, סובלים, מתוסכלים ונזקקים. עבודה מול אוכלוסייה חלשה דורשת אחריות ומערכת ערכים המושתת על אהבת אדם, סובלנות ותחושת שליחות. סיעוד הוא מקצוע בעל אחוז שחיקה גבוה מאוד ביחס למקצועות אחרים גם מסיבה זו וגם מהסיבה שהשכר שניתן למטפלים הוא שכר מינימום .
מדיניות רווחה דואגת למימוש שוויון זכויות האדם בחברה, אך מאחר ומדובר בקופה ציבורית וממשלתית המימון הוא בסיסי ודל ביחס לצורך המציאותי. מצד אחד של המתרס עומד האינדיבידואל החלש אשר בפועל סכומי הכסף אשר ניתנים לו נמדדים בסכומים בסיסיים מאוד ומהצד השני של המתרס נותני שרותי סיעוד לגיל הזהב תל אביב, המטפלים, מתוגמלים בשכר נמוך.
